פעמים רבות אני שומעת מלקוחות שהם מוטרדים מכך שלא תהיה להם שליטה על טיפולים רפואיים שיקבלו בעתיד, במצבים בהם לא יוכלו לתת הסכמה מדעת לטיפול, ומישהו אחר יידרש להחליט במקומם.
ברוב המקרים החשש הוא שהם יקבלו טיפול רפואי למרות שיעדיפו להימנע ממנו. בדרך כלל הדבר נובע מהרצון להאריך חיים ולחיות בכבוד כל עוד מדובר באיכות חיים מינימלית וכאשר הדעה צלולה. לעיתים ישנו חשש להיות נטל על בני המשפחה כתוצאה ממצב ממושך בו אין תקשורת עם הסביבה.
ניתן להיערך מראש למצבים אלו באמצעות חתימת ייפוי כוח, בהתאם לסעיף 32טו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962,
וסעיף 16 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו – 
1966
במסגרת זו הממנה קובע מי יקבל במקומו החלטות רפואיות מסוימות במקרים בהם הממנה לא יוכל לתת הסכמה מדעת וכן, ניתן לקבוע הנחיות לגבי הטיפול העתידי שינתן, הכול במגבלות החוק והדין הנוהג.
בנוסף, ניתן לערוך הנחיות רפואיות מקדימות וכן ייפוי כוח רפואי על פי חוק החולה הנוטה למות, תשס"ו-2005.
חוק זה בא להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים.
מוזמנים ליצור קשר ולתאם פגישה לקבלת הסבר מפורט. אשמח לסייע בגיבוש הנוסח הנכון ביותר עבורכם.