כיצד הגעת לגיל 99, בצלילות מחשבה ובבריאות טובה?

התיישבתי מולה, גברת אלגנטית בת 99, ציפורנייה משוכות בלק אדום, בהתאמה לצבע האודם בשפתיה….

הגעתי לדירתה כדי לערוך עבורה יפוי כוח מתמשך ויפוי כוח על פי חוק החולה הנוטה למות.

רגע אחרי שבני המשפחה יצאו מהדירה, כדי לאפשר לנו לשוחח ביחידות, החלה השיחה האמיתית. כאילו חיכתה רק שילכו.

אני נוכחת, מקשיבה, והיא יושבת מולי ומהרהרת בקול רם על חייה ואני" בולעת" דבריה  בשקיקה…..

היא מתבוננת על חייה, בקול רם ומסכמת: בסה"כ היו לה חיים טובים, הצלחתי, הקמתי משפחה, היה לי בעל שאהב אותי וילדים, לא עברתי דרמות גדולות, בסה"כ הכל זרם.

והיא ממשיכה: פתאום הזקנה נפלה עלי. ללא הכנה מוקדמת. מה שהכי חשוב בזקנה זו המשפחה. ולי יש מזל שמשפחתי מקיפה אותי

ובמין הארה היא מוסיפה: הכל משתנה כל הזמן, גם יכולותי…כעת אני צריכה לקבל החלטות הנוגעות לסיום חיי וחשוב לי לא להקשות על משפחתי יותר מידי"

אני מוקסמת . שואלת – אז איך הגעת לגיל 99 בכזו צלילות ובריאות טובה מה הטיפ שלך?

והיא עונה: לא צריך להגיע לגיל 99, בשביל מה?  כל חברותי אינם….

ואני מוסיפה:  יש רגעי שמחה? רגעי ענין?

היא מהרהרת… כן הייתי אתמול בהרצאה מעניינת…

ואני שואלת : משהו שהיית עושה אחרת?

והיא עונה: לא הייתי מתעצבנת כל כך מהדברים הקטנים….

ופתאום בת משפחה נכנסת, ורגע הקסם נגמר.

…המפגשים האלה סביב עריכת ייפוי כוח מתמשך מרתקים בעיני, בהיותם מזמנים שיח, התבוננות, הכרה והשלמה , תהליכים שלא תמיד בני המשפחה של הזקן מרשים לזקן לקיים. פעמים רבות הסביבה משתיקה שיח על סוף החיים מתוך פחד או חוסר עניין או פטרונות וכו'

בעיני שיחות אלה מלאות ברגעי קסם של חוכמה, חמלה ולמידה גדולה עבורי.

בדרכי הביתה אני עם חיוך מהורהר…. היום עשיתי בעבודה משהו באמת משמעותי.